כמו בתערוכה " מסכות " ( 2004 ) שבה יצרתי על תבנית פני מסכה מעלים , זרעים וקליפות
מאין דיוקן עצמי , ובתערוכה " פרא - אישה " ( 2005 ) שבה אני מחליפה את גוף החיה בגופי , בניסיון להיות בת - דמותה , גם כאן חומרי הגלם לעבודותיי הם הגוף שלי וחומרי הטבע .
אלא שהפעם נוסף מימד חדש של אינטימיות כאשר פיסות עור ( שלי ושל אבא ) מוטמעות בקליפות העץ באופן המקשה על זיהוי ההבדל בין האנושי לצמחי .
כאשר פני מכוסות לחלוטין ברקמות העסיסיות של הצבר או גופי שקוע כולו בקרקע החולית , החומרים באים במגע ישיר עם הגוף , מגע עוטף וקריר של נחמה , או מגע מכביד ודוקרני ב " ראשקוץ " .
ואם בעבר עטיתי את חומרי הטבע כמסכה הרי שכאן הם משמשים לי כגלימה ,
מעטפת , כעטרת ענקית או ככיסוי של הסוואה , מחסה .
גם כאן באה לביטוי הכמיהה להתמזג עם הטבע , להיטמע בחומריו .
אך כמו בעבודות " עוראקליפטוס " , " אבאבן " , " אמסוף " , החיבור אפשרי רק באמצעים טכנולוגים ומכאן שהכמיהה נשארת אוטופית .
השימוש בפניהם של אבא אמא וגורן ( מאבא לקחתי גם עור ועיניים ) מתייחס למורשת הפרטית . 2 עבודות עם ענפי הצבר גם הן מרמזות למורשת - הלאומית הפעם , כאשר באחת הילדה הצברית של שנת 1967 מעטרת ראשה בכתר הקוצני ובשנייה שיח הצבר השרוף , המתכלה , של שנת 2006 .
היצירה מתבצעת בשני מישורים .
הפעילות בחוץ - בסביבה הטבעית , שם נאספים חומרי הגלם על סרט צילום ונלקחים למעבדה , שבה , באמצעים היי - טקיים יקבלו את צורתם הסופית .
בשנה האחרונה התוודעתי לאמנית אנה מאנדייטה ANA MENDIETA ( ילידת קובה 1948 נפטרה בניו יורק 1985 ) .
בעבודותיה היא מטביעה את חותם גופה ( בתנוחה של צלמית פולחן ) בסביבות טבעיות
בסדרת " הצלליות " מתחילת שנות ה 70' .
בעבודות נוספות היא מכסה את פניה באצות - ים או מורחת את כל גופה בבוץ ומצטלמת
כשהיא שעונה על גזע עץ ענק - נוצרת אשליה שהיא מפוסלת מתוכו .
התמונות למכירה . ניתן להזמין את התמונות בכל גודל .
