הצטרפותו של תינוק לחיי הביאה איתה חשיפה למגוון חדש של רגשות תחושות ומחשבות .
התחושה הדומיננטית ביותר בחודשים הראשונים הייתה ההזדהות עם היצור חסר האונים התלוי בנו ההורים באופן כל כך טוטאלי .
התלווה לזה הצורך להגן , לגונן ולהשרות בטחון .
הצורך הזה הביא למודעות גוברת לגבי גורמי הסיכון .
(עבודות " אם וילד, ארובה , חיתול ו ידיים " )
חודשים לפני הלידה מתחילה מתקפת הפרסום של החברות המייצרות מוצרי תינוקות . דמויות של תינוקות בלונדינים עם עיניים כחולות ניבטות מכל קטלוג או חוברת פרסום .
תצלומי התינוקות הסטריליים הופכים את דמות התינוק למוצר פרסומי שטוח וחסר חיים . נשכך האדם - הקטן שמאחורי התמונה .
הצטרפותו של תינוק הביאה עמה גם יתר ביתיות , התכנסות במקום המוגן והמאורגן . הקשר עם הטבע נהייה יותר מעובד , פחות נגיש . הערגה לקשר הזה גם היא מטשטשת . ( " אמא אדמה 1 " )
הקרבה לאדמה באה לידי ביטוי בהקרבה ובקבורה .
( " אמא אדמה 2 " )
לאיזה עולם יגדל בני ? " השקעה בתשתיות תצילנו מאבדון " אומרים כמה ממנהיגינו .
מה יוותר לילדי פרט לתשתיות ?
( ערמות העפר בצדי הדרכים הזכירו לי בטנים בהריון )
ילד שנולד הופך מן הסתם לחלק מקהילת הילדים העולמית .
מחשבות על סביבות שבהן גדלים ילדים במקומות שונים הביאו ליצירת העבודה " תבנית נוף ילדותי " . דרך הכרית - הפריט האישי המלווה את הילד בשעות שהוא לבד בחושך , אני מנסה לתת ביטוי לתנאים שונים היוצרים את עולמו הקטן של הילד , הרואה את סביבתו הקרובה כעולם כולו .
